ממעברה לקליטה במבשרת ציון (איזי מן):
מאז ראשית ימי ההיסטוריה היה הקסטל מקום בעל חשיבות רבה ליושבי הארץ ולכובשיה, ורבים ניסו להיאחז בו בשל היותו צופה על אם הדרך המטפסת משער הגיא לירושלים.
ליהודים ולערבים היה ברור כי מי שישלוט על ההר ועל הדרך העוברת למרגלותיו, הוא אשר ישלוט בירושלים. ואכן, גורלה של העיר במלחמת העצמאות נחרץ פה, בפסגת ההר שבמשך תקופה קצרה עבר מיד ליד.
בגבורה ובשארית כוחותיה נאחזה כאן יחידת פלמ"ח מול התקפות חוזרות ונשנות של המון ערבי. באחת המתקפות האלה נהרג מכדור מקרי עבד אל-קאדר חוסייני, מפקד הכוחות הערביים באזור ירושלים.
בניסיון לחלץ את גופתו, הסתערו הערבים בפעם האחרונה על ההר ולזמן קצר חזרו לשלוט בו. בעת נסיגת הכוח המותש של חטיבת עציוני, קבע מפקד מהפלמ"ח את אחד משיעורי המופת בתולדות מלחמת העצמאות: "מפקדים יחפו על טוראים – והטוראים ייסוגו".
מאוחר באותו הלילה, הלילה שבין השמונה לתשעה באפריל 1948, השתלטה יחידת פלמ"ח על ההר. להפתעתה, ולמזלה של ירושלים, היא מצאה אותו ריק מאדם.
הקרבות על הקסטל היו לסמל של לחימה עיקשת. במחיר דמים כבד – 84 לוחמים נפלו במערכה הזו – הוכרעו גורלה של ירושלים ושל מדינת ישראל במלחמת הקוממיות, ונפתחה הדרך אל העיר...
...עם הקמת מדינת ישראל נפתחו שערי הארץ לעלייה ההמונית ממזרח וממערב. יהדות עיראק וכורדיסטאן, שהגיעה ארצה במסגרת מבצע "עזרא ונחמיה", תפסה מקום נכבד בזרם העצום של מאות אלפי העולים שהתדפקו על שערי הארץ...
...הצריפים הראשונים של מעברת הקסטל, מעברת הספר בפרוזדור ירושלים, הוקמו בסוף חודש פברואר 1951, זמן קצר אחר-כך הובאו אל הטרשים החשופים ראשוני העולים מבבל, והיו חלוצי ההתיישבות על ההר הזה. בעקבותיהם באו בני משפחותיהם ושכנים מן הערים שבהן התגוררו יחדיו בכורדיסטאן...
...בתוך זמן קצר נכנסו חיי המעברה לשגרה. לרגלי אתר הקרבות המפורסם של מלחמת השחרור, בצדו הימני של הכביש המוליך לאזור התעשייה ולצובה, כוסה ההר ב – 400 צריפי מגורים צפופים ומאוכלסים בצפיפות...
...על הטרשים החשופים במעלה הדרך לפסגת ההר, שכנו ארבעה צריפי עץ ירוקים ששימשו את בית הספר "אריאל". בשנת הלימודים הראשונה חבשו את ספסל הלימודים 93 ילדים. חכם אליה, ששימש גם כמוהל, הרביץ בהם תורה.
נשים מתנדבות מהארץ ומארצות הברית הגיעו למעברה ולימדו את הילדים משיריה של ארץ ישראל המתחדשת. משאית מירושלים היתה מביאה לכאן גם את מתנדביו של יעקב מימון, שלאור מנורת הנפט הושיטו עזרה בלימוד השפה העברית – בעיקר לעולים המבוגרים...
...בשנת 1952 התחילו תושבי המעברה, בעזרת חברת "עמידר", לבנות שכונה ראשונה כיישוב של קבע. שכונה א' על טהרת הכורדים – הוקמה מעברו השני של הכביש לצובה, ושנה אחר-כך נוסדה שכונה ב' על שיפוליו המערביים של הר הקסטל. רוב התושבים בשכונה השנייה היו כורדים ופרסים מיוצאי המעברה, אך היו גם עולים ממרוקו...
...שתי השכונות הראשונות היו היסוד ליישוב מעוז-ציון. שמו של היישוב נקבע על פי הכתוב בספר ישעיהו – "עורי עורי לבשי עוזך ציון, לבשי בגדי תפארתך ירושלים".
השם הסמלי, מעוז-ציון, בא להזכיר את הקרבות העקובים מדם במלחמת השחרור ואת העובדה שהיישוב החדש ממשיך לשמש כמעוז להגנת ירושלים...
...גל העלייה הגדול של שנת 1956 שוב מצא את אזור הקסטל קולט את השבים מפזורות ישראל. כדי לסייע בקליטת העולים הרבים ממרוקו, נבנה יישוב חדש מצדו השני, הצפוני, של כביש ירושלים תל-אביב. ליישוב החדש, שקלט את העולים מהרי האטלס, הוענק השם מבשרת ירושלים. גם השם הזה נלקח מנבואתו של הנביא ישעיהו בן אמוץ: "על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון, הרימי בכוח קולך מבשרת ירושלים"...
ב – 1964 אוחדו מעוז ציון ומבשרת ירושלים ליישוב אחד. הרחבתו של היישוב באה לידי ביטוי קודם כל בשם חדש: "מבשרת ציון". ראש המועצה הראשון שנבחר בבחירות שנערכו למועצה בנובמבר 1965, היה אשר לזימי.
גם בשנים שבאו אחר-כך נשמרה, במידה רבה, ההפרדה בין יוצאי עיראק, פרס וכורדיסטאן מצד אחד לבין העולים מהרי האטלס, מצד שני...
...גשר הראל שנבנה בתחילת שנות ה-70, סימל את תחילת השילוב בין האוכלוסיות השונות...
(מתוך המופע האור-קולי שנערך ב- 26 בספטמבר 1989).
החל משנת 1980 החל היישוב להתפתח בקצב מואץ. מאז ועד היום נמצא היישוב בתנופת פיתוח ללא הפסק, כ-11 שכונות חדשות נבנו בישוב, הוקמו מרכזים מסחריים ונבנה "קניון הראל" – כמרכז המסחרי הגדול אשר משרת את תושבי היישוב ויישובי הסביבה.
ביישוב פועלת מערכת חינוך מהטובות בארץ, אשר מושכת תושבים רבים מכל רחבי הארץ לבוא ולהתגורר בו.
קווי מדיניות המועצה מאופיינים בעשייה ובתכנון, תוך הקפדה על צביון היישוב כיישוב כפרי השומר בנאמנות על איכות הסביבה. מדיניות המועצה מבוצעת הלכה למעשה בפיתוח, בסלילת כבישים, פיתוח גנים ציבוריים, השקעה במערכת החינוך ושירותים קהילתיים ותרבותיים אשר תואמים את צרכי הקהילה וברמה גבוהה, פיתוח שירותים מסחריים ויצירת מקומות תעסוקה לתושבים.
תושבי מבשרת ציון מעוניינים בשמירת אופיו של היישוב כעצמאי, המספק צרכי תושביו, בעל צביון כפרי ובנייה נמוכה, יישוב עם פארקים ושטחים פתוחים המצוי בלב אזור ירוק ושומר על ערכי טבע ונוף.
היישוב שוכן על כביש ירושלים ת"א, כ-10 ק"מ מערבית לירושלים, על רכס הרים הצופה לירושלים בגובה 750 מטר מעל פני הים. שטח היישוב כ-64564 דונם והאוכלוסייה מונה כ-27,000 תושבים (כ-6,300 בתי אב לא כולל מרכז הקליטה).